חינה מרוקאית גם לעדות אחרות

ההוד וההדר המפארים את החינה המרוקאית הביאו הרבה אלמנטים שהיו נהוגים בעבר הרחוק במרוקו. החינה המרוקאית היתה נחגגת בבית הורי הכלה, כיום הטקסים נערכים באולמות אירועים, מסעדות או מועדונים. אולם הטקסיות, המנהגים ושאר הסימנים נותרו כמעט ללא שינוי ונחגגים עד היום. את הטקס של חינה מרוקאית כיום נוטים גם בני עדות אחרות לא ממוצא מרוקאי לחגוג גם, הסיב ההיא המשיכה לשמחה הרבה ולססגוניות שמוקרנת במהלך הטקס.

מה הם המרכיבים של חינה מרוקאית

אם ננסה ללמוד מה הם המרכיבים של חינה מרוקאית מן הסתם המקוריות היא שצריך כלה ממוצא מרוקאי. אולם לא די בזה, החינה הנחגגת כיום באולמות אירועים מתחילה כבר באולם, העיצוב של התפאורה שכוללת שטיחים כבדים בגווני אדון וארגמן, השטיחים נסללים כעין שביל שמוביל לטלאמון, כיסאות מלכות שעליהם ישובים החתן והכלה, גם אוהל מרוקאי הינו חלק בלתי נפרד ובו כנהוג בחינה מרוקאית נפרש מעין שוק שכולל פירות, ירקות, פיצוחים, ממתקים ועוד המסמלים את השפע שמאחלים לזוג. עוד כחלק מהחינה המרוקאית הוא המאכלים, כל המאכלים המסורתיים מוגשים בשפע רב כמיטב המסורת. בין המאכלים נוכל למצוא אורז, דגים, אפונה, שעועית כל המאכלים האלו הם מאכלים שמסמלים מצד אחד שפע ומצד שני פריון.

טקס החינה המרוקאית עצמו

הטקס של החינה המרוקאית עצמו מתחיל בהכנת עיסת החינה, ההכנה חייבת להתבצע על ידי האם ובני משפחה קרובים, כולן נשים שעליהן חל איסור להיות גרושות, אלמנות, עקרות וכדומה. איסורים אלו מטרתן ליצור עיסת חינה שכולה עשויה מרצון טוב, ללא עין הרע ואת כל אלו מעבירים ראשית לכלה על ידי מריחת היד עם עיסת החינה, המריחה היא בצורת מטבע על פנים כף היד, המטרה היא לסמל שפע ופרנסה טובה. לאחר שמורחים את העיסה על הכלה והחתן ממשיכים לשאר האורחים. החינה עצמה שמשתמשים בה בטקסים אלו וגם בחינה מרוקאית הינה עיסה שעשויה מאבקת חינה, האבקה מיוצרת מצמח החינה ומשתמשים בקצוות עלי הצמח בלבד. את האבקה מערבים עם מים עד לקבלת מעין בוץ, את הבוץ או העיסה הזו מורחים על כפות הידיים, האפקט של המריחה הוא שנותר על כף היד כתם כתום שנגרם מהחינה. כל משתתפי החינה בסוף הטקס יהיו מרוחים עם החינה על מנת שהברכה תגיע לכולם. המסורת אומרת שאת כפות יגי החתן מורחים הורי הכלה ואילו את כפות ידי הכלה מורחים הורי החתן, כך למעשה מועברת הכלה לחסותו של הבעל.